צעקת עשרת השבטים!!
  www.c148.022.co.il
אשר ונפתלי ניוז News
יום ד', כה’ בכסלו תשע”ח
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
חדש!!! חדש!!! סיקור נרחב ותשובות ככל האפשר אודות קברי השבטים, ובעיקר אודות קבר אשר בן יעקב אבינו ע"ה הנמצא ליד קבר נפתלי בן יעקב בתל קדש נפתלי בכביש 899 כל המידע והחדשות בכתבה שלפניכם ...
14:35 (10/03/14) משה כהן

אודות מקום קברם הנחרב של אשר ונפתלי בני יעקב אבינו ע"ה בתל קדש נפתלי. העבר בארץ ישראל, בגליל העליון יש מקום הנקרא "קדש נפתלי". במקום היתה בעבר עיר גדולה מאד, והיו בה בתי מדרשות לרוב, וקהילה יהודית גדולה ומשגשגת[1]. בהמשך נפרט יותר על חלקם של בני ישראל בעיר, ועל תולדות ההתיישבות במקום. המצב כיום כיום מלבד מיקומה המדויק של העיר, לא נותר זכר ממה שהיה שם, כל הפאר וההדר שהיו בעבר במקום נעלמו, והמקום נהפך לתל חרבות שומם, לפחות במאה השנים אחרונות. על מיקומה ניצבים כיום הרים מכוסים בדשא, והמקום כולו מושכר לקיבוץ מלכיה הסמוך, ורועה בקר שלהם מביא לשם בקר למרעה. קברי השבטים שבמקום נקודה אחת שהיתה במקום לא נעלמה. ממשיכי המסורת דבקים בה ללא רפיון. הדבר הוא נכס מהחשובים ביותר לכל אחד מעמינו באשר הוא, הידיעה נמסרה מאב לבן והועברה מפה לאוזן, ותועדה בספרים, כאשר בשלב מסוים אף נשארו יהודים לגור שם רק בשביל זה[2]. "קברי השבטים", אשר ונפתלי בני יעקב אבינו נקברו שם, במקום ההוא, הידוע כיום לממשיכי המסורת, אשר בכל הזמנים המשיכו להגיע, והמקום לא נעזב במשך הדורות, ולמרות שהוא נראה כך השתמר המקום בזכות סימן מובהק ששרד במקום. יצוין כי הארכיאולוגים עצמם לא נגעו ברוב שרידי המקום. הרצון לעתיד לכולי עלמא הגיע הזמן לשפץ את המקום, להניח גל עד ומצבה לזכרונם של אבותינו הקדושים, אשר כולנו צאצאיהם, לבנות במקום ציון יפה בנין אבן, ולהושיב ישיבה וכולל על קברם, אשר הוא מקום המסוגל ביותר לעורר רחמי שמים, ולקרוב הגאולה. אולם כדי לחזק את הרצון לזה, מוכרחים אנו לדעת עד כמה שניתן להוציא כל ספק מהלב, שאכן זהו המקום הנראה לעין השכל שהוא מקום קבורתם אכן של שני השבטים, ולא מדובר בטעות או חלילה בהמצאה ודמיון בעלמא. ולכן נצעד ביחד לאורך התיעוד עד שיהיה באפשרותנו להגיע למסקנה הנכונה האמיתית והמדויקת ביותר. קדש נפתלי בתנ"ך באם נפתח את התנ"ך נגלה את קדש מוזכרת יותר מפעם אחת, ממש לפי סדר הימים. כשנכנסו ישראל לארץ כבשו את קדש שהיתה משלושים ואחד הערים שכבש יהושע[3]. לאחר מכן הקדישוהו לאחת משש ערי המקלט, יחד עם שכם וחברון[4]. בחלוקת הארץ נמסרה לנפתלי[5]. גם בגלות השבטים, הוזכרה העיר קדש[6]. מאורע זה אשר התרחש כ700 שנה לאחר כניסת עם ישראל לארץ, היווה ככל הנראה גם גורם משפיע על מצבם הפיזי של קברי השבטים. השבטים נקברו בנחלתם כעת נעבור לידוע לנו על מקום קבורתם של השבטים. בתחילה נציין כי גבול אשר הוא בצידו המערבי של נפתלי, בחלק הנמצא כיום בשליטת לבנון[7]. נחפש נא בארון הספרים את התלמוד הירושלמי, הוא ספר הנמצא כמעט בכל בית מדרש, נפתח את מסכת סוטה פרק א', הלכה י', וכך מופיע שם: "שכל שבט העלה [לא"י] עצמות ראש שבטו עמו". התלמוד הירושלמי חובר כידוע לפני כ1,700 שנה. דבר זה מובא גם במדרש רבה[8]. ובתלמוד בבלי סוטה ז' ע"ב, מובא על עצמות יהודה שהיו במדבר, ועל זה כתב רש"י שם: עצמות כל השבטים העלו ממצרים. וכעת נקח את התלמוד בבלי הנמצא כמעט בכל בית, כדי לעיין בפירוש רש"י על מסכת בבא קמא דף צ"ב עמוד א' ד"ה כל השבטים, כותב שם רש"י דברים ברורים ומפורשים מאד, "כל השבטים נקברו בארץ ישראל". כידוע חי רש"י לפני כ900 שנה, בסוף האלף החמישי לבריאת העולם. עתה יודעים אנו בוודאות שהשבטים נקברו כולם בארץ ישראל, לכן כעת יש בידנו התחלה טובה, לדעת היכן קבורים השבטים. הדעה נותנת שכל שבט נקבר בנחלת אנשי שבטו, כשם שיוסף נקבר בשכם[9]. אבל גם במסורת שהועברה מאב לבן, סומנו מקום קברי השבטים בנחלתם. ובספר הישר אשר מיוחס ליוסף בן גוריון אשר חי בזמן החורבן, לפני כ1,900 שנה, וחיבר הרבה ספרים, ביניהם הספר המפורסם "יוסיפון". ספר הישר הובא לדפוס לראשונה לפני כ400 שנה, (ומוזכר ברמב"ן ועוד ראשונים), ציטוט מדבריו מביא בעל סדר הדורות הרב יחיאל הלפרין לפני 300 בספר, בשנת ב' אלפים תקי"ד: "ויקברו את אבותיהם בנחלת בניהם, ונפתלי ואשר בקדש נפתלי". זהו המקור המתועד הראשון, וככל הנראה הקדום ביותר המצוי בידינו למקום קבורת השבטים. ללא כל ידיעה מספר הישר שהיה בכתב יד עד לפני 400 שנה, מספרים המבקרים בקדש נפתלי, על קברי הצדיקים במקום. בודאי אילו השתמרו הספרים מאותה תקופה היינו מוצאים הרבה אזכורים, אבל מכיוון שלא כך הוא רוב האזכורים הם ב300 השנים האחרונות. עם זאת יש כמה עדויות מלפני 700- ו800 שנה על קברי צדיקים "בלי שם" במקום, ועל מקום קברו של נפתלי במקום, מצאנו עדות משנת 1467 לפני כ550 שנה, באגרת הנוסע[10]. כל זאת מלבד העדויות על כך שמעולם לא נפסקה העליה למקום, לכן כל שבידנו להתחקות הוא רק אחר המאות האחרונות שבהם ברור שהיתה עליה למקום, ובוודאי שכך מקובל אצל יודעי הדבר ולא התחיל לאחרונה, ועל השאלה מתי התחילה העלייה למקום, התשובה ההגיונית ביותר היא מתי שנקברו שם. קבורת שני שבטים זה לצד זה. כעת נברר עוד נקודה והיא סמיכות קברי האחים זה לזה. מצאנו עוד ארבעה שבטים שנקברו זה לצד זה. הלא הם שמעון ולוי, ויששכר וזבולון. בספר "עדן ציון" עמד על שאלה זה ותשובתו תתן לנו כיוון נוסף, והיא שרצו להסמיך איש אצל אחיו, היות ששם עובר הגבול בין נחלת נפתלי לאשר. נציין כי העדן ציון מביא קבר זה ללא כל פקפוק ומציין את הסימנים שעודם שם עד היום[11], כמו כן אנשים מזמנו, העבירו את המיקום המדויק לזקנים החיים בימינו עד היום, והם שהראו לנו את המקום. האם יש עוד מקום המיוחס לאשר או נפתלי בספר "הצדיק הפלאי[12]", על הצדיק ר' יוסף וולטוך, מופיע תיאור נסיעה לקבר אשר בן יעקב בכפר בלבנון, מיד התקשרתי לעורך הספר, אשר ענה לי שהוא שמע עובדה זו מבעל המעשה, שארע לפני כארבעים שנה, ויתכן מאד שהלה התבלבל בפרטים, והמעשה היה שאחר שהשתטחו בקבר אשר בן יעקב נסעו ללבנון. כמו כן בספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל", מביא עדות מפוקפקת ביותר על ציון בנבי רומיא, שהכותב היחידי אינו יודע אם הוא קבר בנימין, אשר, או אינו יהודי, ברור שעדות יחידה זו אינה כולם, ואינה שווה התייחסות, ומה גם שעל נפתלי אין שום מקום אחר, לכן מזה שאין מקום אחר וכולם ציינו למקום אחד אתה לומד על האמת. [1] ראה בהרחבה בספר מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל, חלק ב', עמו' 345 – 346. [2] שם. הערה מס' 3. מצטט מהספר "שבילי דירושלים" שחובר לפני 700 שנה "היהודים גרים שם רק כדי לשמור את קברי היהודים, ולקבל את פני האורחים הבאים שם להשתטח על הקברים". ובספר אגרת הקודש גלילות ארץ ישראל שחובר לפני 300 שנה מובא על "קהילת קודש קדש נפתלי". [3] יהושע, י"ב, כ"ב. [4] שם כ', ז. "ויקדשו את קדש בגליל, בהר נפתלי". [5] שם, כ"א, ל"ב. [6] מלכים ב', ט"ו, כ"ט. [7] יהושע י"ט, ל"ד, בדברו על גבולות נפתלי, "ובאשר פגע מים". [8] בראשית רבה, ויחי, ק', י"א. [9] יהושע כ"ד, ל"ב. "ואת עצמות יוסף קברו בשכם". [10] מופיעה בתוכנת אוצר החכמה בספר.. [11] היו במקום שני ארונות קבורה עתיקים הנקראים "סרקופאגים". הם הונחו על ידי המעיין. [12] עמו' 249